תרגום חופשי להוּגָה

הדנים יודעים לאהוב את החורף,

לעטוף אותו בשמיכות פרוותיות,

לחמם אותו עם נרות,

לבלות בו עם המשפחה והחברים.

הדרך בה הדנים מבלים את החורף שוכפלה והועתקה להרבה מדינות בעולם, ונהפכה לטרנד עולמי.

אנשים מתרבויות אחרות גילו, כי לפעמים דווקא הדברים הקטנים

הם אלה שגורמים לנו להיות מאושרים יותר, נינוחים ורגועים.

לדבר הזה יש שם: קורים לו הוּגָה.(hygge)

הוגה, אומר אווירת חמימות ונעימות, ומעבר לכך, זה סוג של דרך חיים, של הנאה מהרגעים הקטנים בחיי היום יום.

החורף עוד מעט נעלם מאיתנו, אבל לא חייבים להשתמש בהוגה רק בחורפים, אפשר להעתיק את השיטה גם לקיץ.

חמימות, נינוחות, הסתפקות במועט, הנאה מהדברים הקטנים.

לפנק את עצמך בגרבי צמר סרוגות ומחממות, לשבת ליד התנור חימום, (האח הישראלי)

לקרוא, בזמן הזה , שיש לך את השקט שלך, רק את עם עצמך, תוכלי להוסיף גם נרות זה יהיה הרבה יותר הוגי!

כוס קפה.

מחמם.

אני שותה אותו ליד המחשב, בין הקלדת מייל לכתיבת פוסט.

ואז היא שולחת לי לינק,

"בואי נכתוב על זה פוסט" היא כותבת לי בצ'אט.

"אני בעד" אני עונה לה חזרה.

ואז זה מתגלגל בשניות.

ריקי סורגת ויוצרת.

אני מצלמת וכותבת.

מעבירה את הקלטת אחורה:

בוחרות כוס עם כסוי סרוג מלטף.

מתיישבות, על השטיח,

מחבקות את הכוס

מתחממות.

אין מיילים, ואין ציוצים וטקסטים

יש שקט רך וחלומי

רק אני, היא והקפה.

ולאט לאט, אני מתחברת להוגה, לחמימות הביתית שעוטפת אותי,

ואנחנו בוחרת בנרות, במקום פלורוסנטים.

הם קרים, חומר תעשייתי, אפור.

היא, יוצקת את הבטון לבקבוקים, ושקיות,

יוצרת מהם מעמד לנר.

חורפי,

קר- חם.

מוסיפות להם אצטרובל, וענפים.

מתחממות ליד בטון קר.

מוצאות לעצמנו את הפינות, לקרוא.

ספרים שהעלו אבק במדפים.

כי אף פעם לא מצאנו את הזמן אליהם,

הפעם כן.

וההנאה היא מושלמת.

אני מוצאת את עצמי, נהנית מאצטרובלים שעוד מעט נכחדים מהרחוב שלנו

לטובת מגדלי פאר.

מדליקה נרות בארוחת ערב,

שמה מפית רקומה,

ומוזיקה שקטה,

זה לא חייב להיות ארוע מיוחד,

זה ההנאות הקטנות,

שלא דורשות מאיתנו הרבה

רק להסתכל מסביב

ולבחור

לפנק את עצמנו.

לתת לרגליים להרגיש את המרקם,

של השטיח הסרוג

שנמצא בפתח הבית

מקבל אותנו בחיוך וחום.

בפנים,

ריקי, עוד סורגת, ליד נרות בטון,

שטיחים, כיסויים לספלים, סלסלאות לסבונים,

וכדורים סרוגים שתלויים בחלונות, הבית מתחיל להתלבש,

חורפי.

אנחנו בוחרות,

לנגן.

לרקום.

ליצור.

לפטפט עם החברות,

להיפגש עם המשפחה סביב ארוחה חמה,

לתת לעצמנו,

את הזמן הזה שחומק מאיתנו, מהר מידי.

עוד מעט הוא אומר שלום, אבל לפני שהוא נפרד מאיתנו לגמרי.

קחו את החורף ותהנו ממנו.

שלכן, ריקי ושושי.

פורסם ברחוב האומן